SKN | שינוי במבנה כוח האדם בענף הבנייה בישראל משנה את כלכלת הפרויקטים על רקע התרחבות העסקת עובדים זרים

ענף הבנייה בישראל מציין כי המעבר מהעסקת עובדים פלסטינים לעובדים זרים שינה את רמות הפריון, שעות העבודה וכלכלת הפרויקטים מאז מלחמת 7 באוקטובר.בכירי חברת עומר בנייה טוענים כי העלייה בשכר העובדים קוזזה באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר ותפוקה גבוהה יותר, אף שהענף עדיין מתמודד עם מחסור בכוח אדם.השינוי מתרחש במקביל להתמודדות של חברות הבנייה עם עלויות מימון גבוהות יותר, שיבושים באספקת חומרי גלם, עיכובים בפרויקטים והצורך לשפר את הבטיחות, לצד התרחבות לתחומי המגורים וההתחדשות העירונית.

שינוי מבני בכוח העבודה משנה את דפוסי הפעילות בענף

ענף הבנייה בישראל עבר שינוי משמעותי במבנה כוח האדם מאז המלחמה, לאחר שהכניסה של מספרים גדולים של עובדים פלסטינים הופסקה. בחברת עומר בנייה מציינים כי החלפת העובדים הפלסטינים בעובדים זרים שינתה את שעות העבודה, את רמות הפריון ואת דרישות הניהול באתרי הבנייה.

זאב סלנט, מנכ”ל משותף בעומר בנייה, אמר כי כוח העבודה הנוכחי של החברה מייצר תפוקה גבוהה בכ-30% לעומת העבר, למרות העלייה בשכר. לדבריו, הפער נובע בחלקו משעות עבודה ארוכות יותר ומפחות הפסקות הקשורות לחגים ולנסיעות.

ברוך חדד, המנכ”ל המשותף הנוסף, ציין כי לעובדים זרים יש גם יתרונות מבחינת איכות הבנייה, משך ביצוע הפרויקטים והיקף הניהול הנדרש באתרי העבודה. עם זאת, החברה מכירה בכך שישראל עדיין מתמודדת עם מחסור בעובדי בנייה.

עלות העבודה נבחנת מול תפוקה ושעות פעילות

המשמעות הכלכלית של השינוי אינה מסתכמת בשאלה אם שכר העובדים הזרים גבוה או נמוך מזה של העובדים הפלסטינים. השאלה המרכזית היא אם עלות העבודה הנוספת מתקזזת באמצעות פריון גבוה יותר, שעות פעילות ארוכות יותר, פחות עיכובים ועלויות ניהול נמוכות יותר בפרויקט.

לפי הנהלת עומר, הניסיון של החברה מצביע על תוצאה חיובית. עבודות הבנייה יכולות להימשך משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב, וכן בימי שישי, ובכך להגדיל את מספר שעות העבודה האפקטיביות הזמינות לקבלנים.

עם זאת, לא ניתן להחיל את הנתונים האלה באופן אוטומטי על כלל הענף. פריון הבנייה תלוי במורכבות הפרויקט, בזמינות קבלני המשנה, באספקת חומרי הגלם, בניהול האתר וביכולת לשמור על רצף עבודה. הניסיון של קבלן גדול אחד אינו מעיד בהכרח על עלייה אחידה בפריון בכל שוק הבנייה בישראל.

שיבושי המלחמה ממשיכים להכביד על כלכלת הפרויקטים

השינוי בכוח העבודה התרחש במקביל לשיבושים רחבים יותר בפעילות ענף הבנייה. הענף התמודד עם מחסור בעובדים ובחומרי גלם, ובתקופות מסוימות במהלך המלחמה פעילות בנייה מסוימת הופסקה למעשה.

בכירי עומר ציינו כי העיכובים שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני גררו עלויות משמעותיות. חברות הבנייה נדרשו להמשיך לשאת בעלויות של עובדים, צוותים ומשאבים תפעוליים נוספים גם כאשר הפרויקטים לא יכלו להתקדם בקצב הרגיל.

גם זמינות חומרי הגלם נפגעה, במקביל לעלייה בעלויות הבנייה. ללחצים אלה משמעות מיוחדת בענף שבו פרויקטים נמשכים לאורך שנים ודורשים התחייבויות מימון משמעותיות. עיכוב בביצוע עלול להגדיל את העלויות גם כאשר התוכנית המקורית של הפרויקט אינה משתנה.

פעילות יזמית הופכת לרכיב מרכזי יותר במודל העסקי

המבנה העסקי של עומר בנייה משקף גם שינוי אסטרטגי רחב יותר בקרב חברות קבלניות ותיקות. לפי הדוח של החברה לשנת 2025, פעילות הקבלנות הניבה הכנסות של 583 מיליון שקל, לעומת 73 מיליון שקל מפעילות יזמית למגורים ו-8 מיליון שקל מנדל”ן מניב.

לחברה 13 עד 14 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית והפיתוח, והיא מתכוונת להרחיב את פעילותה היזמית בשנים הקרובות.

האסטרטגיה הזו משנה את פרופיל החשיפה של החברה. פעילות קבלנית מייצרת הכנסות מביצוע עבודות בנייה, בעוד שפעילות יזמית מחייבת הקצאת הון לתקופות ארוכות יותר וחושפת את החברה לסיכונים הקשורים למכירות, מימון, תכנון ומחירי השוק.

שווי השוק של החברה, העולה על 2 מיליארד שקל לאחר ההנפקה הראשונית בדצמבר 2025, מעניק לה, לפי ההנהלה, יכולת גדולה יותר להעמיד הון עצמי לפרויקטים ולנהל משא ומתן עם מוסדות פיננסיים.

הבטיחות הופכת גם למשתנה כלכלי

שינוי מבנה כוח העבודה מתקיים גם על רקע הדיון המתמשך בבטיחות באתרי הבנייה. בשנת 2025 נהרגו 47 עובדים באתרי בנייה בישראל, לעומת 37 בשנת 2024 ו-44 בשנת 2023, לפי הנתונים שציינה החברה.

בעומר מציינים כי החברה הרחיבה את מערך הבקרה והבדיקות בתחום הבטיחות, כולל ביצוע בדיקות בטיחות לעובדים פעמיים בשנה.

עבור הענף, המשמעות הכלכלית של שיפור הבטיחות חורגת מעבר לעמידה בדרישות הרגולטוריות. תאונות עלולות לגרור השבתת פרויקטים, חשיפה משפטית, עלויות ביטוח ופגיעה במוניטין. לכן, סביבת עבודה בטוחה יותר עשויה להשפיע גם על העלות בפועל ועל יכולת החיזוי של פעילות הבנייה, אף שקשה לכמת את התועלת במונחים כספיים.

השאלה המרכזית

אם המעבר מעובדים פלסטינים לעובדים זרים אכן משפר את הפריון המדווח אצל חלק מהקבלנים, השפעת השינוי על כלכלת הענף תהיה תלויה במידה שבה העלייה בתפוקה תוכל לקזז את עלויות השכר, המימון והסיכונים הכרוכים בפיתוח, ובמידה שבה היא תתרום לקיצור לוחות הזמנים ולהגדלת היצע הדירות.