SKN EstateX

חדשות נדל״ן

SKN | רמת השרון מפסידה בערעורים על היטלי מרפסות בסך 15 אלף שקל ותידרש לשלם 24 אלף שקל הוצאות

October 30, 2026 •
sagi habasov

אישור תכנוני עשוי ליצור זכויות בנייה נוספות, אך זכויות אלה אינן מתורגמות בהכרח לעלייה בשווי השוק של הנכס. החלטה שהתקבלה לאחרונה בוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה בתל אביב מדגישה את ההבחנה הזאת, במסגרת מחלוקת על היטלי השבחה בגין הרחבת מרפסות ברמת השרון.

הוועדה ביטלה היטלי השבחה בסך 15 אלף שקל שהוטלו על בעלי דירות בבניינים חדשים מכוח תוכנית רש/1164, המוכרת גם כתוכנית המרפסות. העירייה טענה כי הוראות התוכנית מאפשרות להרחיב מרפסות קיימות, וכי אפשרות זו יוצרת השבחה המצדיקה גביית היטל בעת מכירת הנכסים.

ועדת הערר, בראשות עורכת הדין הדר מנסורי דוד, קבעה כי השומות לא הציגו ראיות מספקות להיתכנות תכנונית וכלכלית סבירה של ההרחבה. ההחלטה מדגישה את ההבדל בין זכות הקיימת על הנייר לבין זכות שניתן לממש באופן מעשי ושעשויה להעלות את שווי הנכס.

הפירוט הכלכלי

תוכנית רש/1164 נכנסה לתוקף באוגוסט 2023 ומסדירה בניית מרפסות ביחידות מגורים באזורים המיועדים לבנייה צפופה. התוכנית מאפשרת תוספת של שלושה מ”ר לשטח המרפסת, בכפוף לשטח מרבי של 15 מ”ר לכל יחידת דיור.

שני הערעורים עסקו בדירות בבניינים חדשים יחסית, שבכל אחד מהם כבר הייתה מרפסת בשטח של כ-12 מ”ר. אחת הדירות, ברחוב רמב”ם, הייתה בשלב מתקדם של הבנייה כאשר התוכנית אושרה. הדירה השנייה, ברחוב גדעון, נמצאת בבניין שהושלם בשנת 2021.

בעלי הדירות טענו כי ההרחבה האפשרית אינה מעשית או שאינה מוצדקת מבחינה כלכלית. במקרה של רחוב רמב”ם, מסמכים מטעם היזם הצביעו על כך שהבניין הגיע לשלב שבו שינויים במבנה ובמעטפת החיצונית שלו כבר אינם ישימים מבחינה מעשית. במקרה של רחוב גדעון, בעל הדירה טען כי הרחבת המרפסות תחייב עבודות מתואמות בחזית הבניין, וכי העלייה הצפויה בשווי הנכס לא תצדיק את העלויות.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה טענה כי השומות הביאו בחשבון את מצבם החדש של הבניינים, וכי האפשרות להרחיב את המרפסות לא נשללה רק משום שהיזמים לא בחרו לממש אותה.

התמונה הרחבה

ועדת הערר התמקדה בתכלית הבסיסית של היטל השבחה: חיוב בעלי נכסים לשלם חלק מעליית הערך שנוצרה בעקבות החלטות תכנוניות. כדי שניתן יהיה להטיל את ההיטל, יש להוכיח כי הפעולה התכנונית אכן משביחה את הנכס.

הוועדה מצאה כי השומות שהגישה העירייה לא ביססו היתכנות סבירה להרחבת המרפסות הקיימות. מבחינה תכנונית, השומות לא הוכיחו שניתן לבצע הרחבה שימושית בפועל. מבחינה כלכלית, מדובר בתוספת שטח קטנה, בעוד שתהליך הבנייה עשוי לחייב פירוק של חלק ממעקה או מקיר, חשיפת מוטות זיון, יציקת בטון, תיקון האיטום, החלפת הריצוף וביצוע עבודות טיח וחיפוי נוספות.

עלויות אלה עלולות להיות בלתי מידתיות ביחס לתועלת שבהוספת שניים עד שלושה מ”ר בלבד לשטח המרפסת. הוועדה ציינה כי שומה מתאימה צריכה להביא בחשבון את העלויות הנוספות של הבנייה ולנכות אותן משווי זכויות הבנייה הנוספות. אם העלויות הנוספות עולות על הערך שנוצר, הבנייה המוצעת אינה כדאית מבחינה כלכלית ולא ניתן לבסס באמצעותה השבחה.

לפיכך, ההחלטה ערערה על ההנחה שזכויות תכנוניות שלא נוצלו יוצרות בהכרח עליית ערך החייבת בהיטל. היא גם הדגישה את הצורך בשומות המותאמות לכל נכס בנפרד, תוך התחשבות במגבלות הנדסיות בפועל ובתנאים הכלכליים בשוק.

סיכום

ההחלטה קובעת הבחנה ברורה, במקרים שנדונו בפני הוועדה, בין היתר תכנוני לבין ערך כלכלי שניתן לממש בפועל. ניסיונה של עיריית רמת השרון לגבות היטלי השבחה בסך 15 אלף שקל נכשל, והעירייה חויבה לשלם הוצאות בסך 12 אלף שקל בגין כל אחד משני הערעורים.

עבור בעלי נכסים ורשויות מקומיות, המקרה ממחיש את החשיבות שבהוכחה כי הטבה תכנונית יכולה להתבטא בעליית ערך ממשית, ולא רק בפוטנציאל בנייה תיאורטי.

באיזו תדירות יידרשו רשויות מקומיות לבחון מחדש היטלי השבחה, כאשר עלות מימוש זכויות בנייה חדשות עולה על הערך שהן יוצרות?

קטגוריה: נדל״ן ומשפט

לַחֲלוֹק

שתף את המאמר הזה

להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם