SKN EstateX

התחדשות עירונית

SKN | הדיון בהיטל ההשבחה בישראל מעלה שאלות לגבי מימון הרשויות המקומיות וכלכלת ההתחדשות העירונית

November 19, 2026 •
orshu

דיון סביב הצעות להפחית או לבטל היטלי השבחה בפרויקטים של התחדשות עירונית בישראל תפס את מרכז הבמה בכנס השמאים “נדל”ן בחזית” באילת. יו”ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, טענה כי ביטול ההיטל לא יוביל בהכרח להורדת מחירי הדיור ועלול להחליש את המשאבים הפיננסיים העומדים לרשות רשויות מקומיות באזורים פחות מבוססים. הדיון חשף גם לחצים רחבים יותר ברחבי ענף הבנייה, לרבות עררים תכנוניים, עלויות העסקת עובדים זרים ועלייה בהיקפי המשכנתאות.

ההנחה הרווחת בציבור: היטלים נמוכים יותר אמורים להוביל למחירי דיור נמוכים יותר

הטיעון בעד הפחתת היטלי ההשבחה מבוסס על הציפייה שהוזלת עלויות הפיתוח תשפר את הכדאיות הכלכלית של פרויקטים ובסופו של דבר תפחית את מחיר הדיור החדש. בוגין ערערה על הנחה זו והזהירה כי ההטבות לא יגיעו בהכרח לרוכשים. לשיטתה, ביטול ההיטל או הפחתתו המשמעותית עלולים לרכז את הפיתוח וההשקעות בשווקים חזקים יותר, תוך הותרת רשויות מקומיות באזורים חלשים יותר עם פחות משאבים למתן מענה לצורכי תשתיות ושירותים ציבוריים.

היא טענה כי הרשויות המקומיות צריכות לקבל מחצית מעליית הערך שנוצרה באמצעות החלטות התכנון שלהן עצמן, בחישוב המבוסס על שומה פרטנית. עמדתה מגיעה בעוד שהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מעודדת רשויות מקומיות לשקול מחדש את שיעורי ההיטל המוחלים על פרויקטים של פינוי-בינוי, לרבות באזורים שבהם כבר התקבלו החלטות מקומיות במסגרת המתווה שהונהג חמש שנים קודם לכן.

הפירוט הכלכלי: מחלוקת מיסוי בעלת השלכות מוניציפליות

היקף המחלוקת משתקף במערכת עררי התכנון. שירה ברנד, סגנית יו”ר מטה התכנון הלאומי, דיווחה כי כ-5,100 מתוך 6,000 העררים המטופלים כיום ברמה הארצית — כ-85% — נוגעים להיטלי השבחה. במחוז תל אביב, מחלוקות אלו מהוות 93% מהעררים, בעוד שערר חדש שמוגש עשוי להמתין כשנתיים לדיון.

ברנד אמרה כי עררי היטל השבחה ייצגו בעבר 10% עד 20% בלבד מכלל העררים. העלייה מעידה על כך שסכומי היטל גבוהים יותר הפכו את המחלוקות למשמעותיות יותר מבחינה פיננסית, מה שמעודד בעלי נכסים ויזמים לערער על שומות במקום לקבל אותן. העיכובים הנובעים מכך יוצרים גם עלות מנהלית: אי-ודאות לגבי ההיטל הסופי עלולה לסבך את תקצוב הפרויקטים ואת תזמון החלטות הפיתוח.

פילוח השוק: עלויות הבנייה ומדיניות העבודה

הכנס חשף גם חילוקי דעות באשר לאופן הטיפול במגבלות ענף הבנייה. כלכלני משרד האוצר המליצו לשקול מחדש את הרחבת מכסות העובדים הזרים בעוד התעסוקה המקומית נחלשת. מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, דחה עמדה זו וטען כי זמינות כוח האדם נותרת חיונית וכי עלויות הביצוע הן צוואר הבקבוק המיידי יותר.

מורגנשטרן אמר כי עובדים זרים בענף הבנייה מתמודדים עם אגרות המתקרבות ל-30,000 שקל לעובד, כמעט פי שלושה מהסכום הנגבה בענפים אחרים מסוימים, והעריך כי הציבור נושא בסופו של דבר ביותר מ-2 מיליארד שקל בעלויות נלוות. הוא אמר גם כי פחות מ-1,000 עובדים ישראלים נענו ליוזמת גיוס לתעסוקה בענף הבנייה. הצהרות אלו מצביעות על מחלוקת מדיניות, אך נתוני הכנס אינם מספקים פירוט מדויק של האגרות או את השפעתן הישירה על מחירי הדירות.

התמונה הנסתרת: צמיחת המשכנתאות ועלות הדיור

נתוני משכנתאות שהוצגו על ידי חטיבת המשכנתאות של מזרחי טפחות מספקים מדד נוסף לחשיפה הפיננסית של השוק. המשכנתא הממוצעת מתחילת שנת 2026 הגיעה ל-1.088 מיליון שקל, עלייה של 18% על פני חמש שנים. סך הלוואות המשכנתא בין ינואר לאוקטובר הסתכם בכ-98 מיליארד שקל, נתון הגבוה ב-14% לעומת שנה קודם לכן. הבנק מעריך כי היקף ההלוואות השנתי עשוי להתקרב ל-115 מיליארד שקל.

למרות הגידול בהלוואה הממוצעת, יחס ההחזר הממוצע להכנסה ירד ל-29.1%, הירידה הראשונה בו מאז 2021. נתון זה מעיד על שיפור מסוים בנטל ההחזר הנמדד, אם כי הנתונים אינם מסבירים האם השינוי משקף את הכנסות הלווים, את הרכב ההלוואות או גורמים אחרים.

כאשר מימון הרשויות המקומיות, עלויות הבנייה, עיכובי התכנון והלוואות משקי הבית משפיעים כולם על כלכלת הדיור, האם הפחתת היטלי השבחה יכולה באמת להוזיל את העלות הסופית של הדירות מבלי להעביר את הנטל הפיננסי אל הרשויות המקומיות ואל הציבור הרחב?

לַחֲלוֹק

שתף את המאמר הזה

להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם