SKN EstateX

שוק הדיור בישראל

SKN | הדיור מהווה רבע מהוצאות הצריכה של משקי הבית בישראל, בעוד פערי הבעלות מתרחבים בין קבוצות ההכנסה

October 14, 2026 •
orshu

הדיור היווה 25% מהוצאות הצריכה של משקי הבית בישראל בשנת 2024, והפך לסעיף ההוצאה הגדול ביותר בתקציב משקי הבית במדינה. עם זאת, הממוצעים הארציים מסתירים פערים משמעותיים בשיעורי הבעלות על דירות, בשווי הנכסים, בתשלומי שכר הדירה ובתנאי המגורים בין קבוצות הכנסה שונות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) מראים כי אי-השוויון בתחום הדיור חורג מהיכולת לרכוש נכס, ומשתרע גם על גודל הדירה, שוויה וצפיפות המגורים בה.

סקר הוצאות משק הבית לשנת 2024, שפורסם על ידי הלמ”ס, מצא כי ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה, הכוללת גם את אומדן שירותי הדיור שמספקות דירות בבעלות הדיירים, הסתכמה ב-18,695 ש”ח. מדובר בעלייה ריאלית של 0.3% לעומת 2023. ההוצאה הכספית בפועל עמדה בממוצע על 15,370 ש”ח בחודש, שהם 68.1% מההכנסה הכספית נטו של משקי הבית. ההבחנה חשובה משום ששווי שירותי המגורים בדירה בבעלות משק הבית נכלל באומדן הצריכה, אך אינו מייצג תשלום כספי חודשי בפועל.

ההנחה המקובלת בציבור

בעלות על דירה נתפסת לעיתים קרובות כקו המפריד בבירור בין ביטחון כלכלי לבין פגיעוּת בתחום הדיור. הסקר מציג תמונה מורכבת יותר. אף ש-62.5% ממשקי הבית בישראל התגוררו בדירות שבבעלותם, שיעורי הבעלות השתנו באופן חד בין קבוצות ההכנסה. בעשירון ההכנסה העליון, 79.5% ממשקי הבית היו בעלי דירות, לעומת 35.5% בלבד בעשירון התחתון. מנגד, שכירות היוותה 56.5% ממשקי הבית בעשירון התחתון, בהשוואה ל-18.3% בעשירון העליון.

הפערים הללו מצביעים על חלוקה לא שוויונית של העושר הנדל”ני ושל הנגישות לבעלות על דירה. עם זאת, הסקר אינו קובע אם ההכנסה לבדה מסבירה את הפערים, ואינו מפריד בין השפעתם של נכסים שהתקבלו בירושה, גיל משק הבית, מיקום גיאוגרפי והתחייבויות למשכנתה.

הניתוח הכלכלי

שווייה הממוצע של דירה בבעלות הדיירים הוערך בשנת 2024 ב-2.655 מיליון ש”ח. בעשירון ההכנסה העליון הגיע השווי הממוצע ל-4.267 מיליון ש”ח, כמעט פי 2.8 מהשווי של 1.544 מיליון ש”ח שנרשם בעשירון התחתון. בעשירון השביעי עמד השווי הממוצע על 2.807 מיליון ש”ח, לעומת 2.007 מיליון ש”ח בעשירון הרביעי. נתונים אלה חושפים פערים בשווי נכסי הדיור, אף ששווי הנכס לבדו אינו מודד את ההון העצמי של משק הבית או את יתרת החוב על המשכנתה.

תשלומי שכר הדירה מציגים פער דומה. שכר הדירה החודשי הממוצע בקרב משקי בית ששכרו דירה עמד על 3,924 ש”ח. משקי הבית בעשירון העליון שילמו בממוצע 6,643 ש”ח, לעומת 2,864 ש”ח בעשירון התחתון. התשלום הגבוה יותר בקרב שוכרים בעלי הכנסה גבוהה עשוי לשקף הבדלים במיקום, באיכות הדירה ובהעדפות משק הבית; אין פירוש הדבר בהכרח שהנטל ביחס להכנסה שלהם כבד יותר.

פילוח שוק הדיור

גם תנאי המגורים משתנים בהתאם לרמת ההכנסה. דירות בבעלות הדיירים כללו בממוצע 4.3 חדרים, לעומת 3.7 חדרים בעשירון התחתון ו-5.0 חדרים בעשירון העליון. עם זאת, במשקי בית בעלי דירות בעשירון התחתון היו בממוצע 5.3 נפשות, לעומת 2.8 נפשות בעשירון העליון. כתוצאה מכך, צפיפות המגורים הגיעה ל-1.5 נפשות לחדר בעשירון התחתון, בהשוואה ל-0.6 נפשות לחדר בעשירון העליון.

בקרב שוכרי הדירות, מספר החדרים הממוצע עמד על 3.1 הן בעשירון העליון והן בעשירון התחתון, אך גודל משק הבית היה שונה: 3.3 נפשות בעשירון התחתון לעומת 2.0 נפשות בעשירון העליון. בהתאם לכך, צפיפות המגורים הגיעה ל-1.1 נפשות לחדר בקרב שוכרים בעלי הכנסה נמוכה, לעומת 0.7 נפשות לחדר בקרב שוכרים בעלי הכנסה גבוהה.

התמונה שמאחורי הנתונים

הוצאות הדיור אינן מדד אחיד ללחץ הכלכלי המוטל על משקי הבית. שוכרים נדרשים לתשלומים כספיים חוזרים, בעוד שבעלי דירות עשויים לצבור עושר נדל”ני, אך עדיין נושאים בתשלומי משכנתה, תחזוקה והוצאות נוספות. הנתונים שסופקו מהסקר אינם מפרטים בנפרד את עלויות הביטוח, החזרי המשכנתה או היחס בין עלויות הדיור להכנסה באזורים שונים, ולכן הם מגבילים את האפשרות להסיק מסקנות על מלוא עלות הבעלות על דירה. גם הממוצעים הארציים אינם מראים כיצד משתנים תנאי הדיור בין אזורי המרכז היקרים בישראל לבין אזורי הפריפריה שבהם המחירים נמוכים יותר.

אם הדיור מהווה רבע מהוצאות הצריכה של משקי הבית, בעוד שהבעלות על דירות, שווי הנכסים ושטח המגורים מתחלקים באופן כה לא שוויוני, האם על ישראל להעריך את נגישות הדיור בעיקר לפי ההוצאה הממוצעת, או באמצעות בחינה משולבת של ההוצאות הכספיות, הכנסת משק הבית, העושר הנדל”ני וצפיפות המגורים?

לַחֲלוֹק

שתף את המאמר הזה

להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם