SKN EstateX

לא מסווג

SKN | ישראל מתמודדת עם מחסור של 10,000 מיטות במעונות סטודנטים על רקע גידול במספר הסטודנטים והביקוש לפרויקטים חדשים

October 21, 2026 •
orshu

המחסור במעונות סטודנטים בישראל הופך לסוגיה משמעותית יותר בשוק הנדל״ן למגורים, על רקע הגידול במספר הנרשמים למוסדות להשכלה גבוהה והמשך החששות בנוגע לעלויות השכירות לסטודנטים. מחקר של קבוצת גיאוקרטוגרפיה מעריך כי כיום קיימות בישראל כ-27,000–28,000 מיטות במעונות סטודנטים ב-57 מוסדות אקדמיים, המשרתות רק חלק קטן מאוכלוסיית הסטודנטים.

מתוך כ-336,000 סטודנטים הלומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה, רק 7%–8% מתגוררים במעונות. כ-45%–46% נוספים שוכרים דירות, 36% מתגוררים עם הוריהם או עם בני משפחה אחרים, ו-9%–10% גרים בדירות שבבעלותם.

המחסור מוערך בכ-10,000 מיטות, אף שהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה דנה בצורך להוסיף כ-25,000 מיטות. הפער בין ההערכות מצביע על כך שהיקף הביקוש שאינו מקבל מענה תלוי, בין היתר, באופן שבו נאמדים הצרכים העתידיים.

התחזית הדמוגרפית מוסיפה ללחץ. לפי הערכות גיאוקרטוגרפיה, מספר הסטודנטים עשוי להגיע ל-350,000–360,000 עד 2030 ול-370,000–380,000 בתחילת העשור שלאחר מכן. ללא תוספת של פתרונות דיור, סטודנטים נוספים עשויים להיאלץ להתחרות על דירות בשוק השכירות הפרטי.

התמונה הכלכלית

היצע המעונות הקיים משתנה במידה ניכרת בין המוסדות האקדמיים. בטכניון יש כ-5,000 חדרים, ואילו באוניברסיטה העברית בירושלים יש כ-4,000–4,500 חדרים. באוניברסיטת תל אביב יש כ-2,700 חדרים, מהם כ-1,000 במסגרת הרחבה, ובאוניברסיטת בן-גוריון יש 2,022 מיטות הפרוסות בין הקמפוסים.

במוסדות אחרים היקף ההיצע קטן משמעותית. במכון הטכנולוגי חולון יש 472 מיטות, במכללה האקדמית תל אביב-יפו 438, במכללה האקדמית להנדסה בירושלים 378, ובמכללה האקדמית גליל מערבי 200 מיטות.

גיאוקרטוגרפיה מעריכה כי הביקוש עשוי להצדיק הקמה של לפחות 15 מתחמי מגורים נוספים לסטודנטים, שכל אחד מהם יכלול כ-400–600 מיטות. יחד, הפרויקטים עשויים להוסיף בין 8,000 ל-12,000 מקומות לינה.

קרקעות ציבוריות הן אחד הנתיבים האפשריים להרחבת ההיצע. לפי המחקר, רשויות מקומיות מקדמות פרויקטים למעונות סטודנטים על קרקעות המיועדות לצורכי ציבור. במסגרת הסדרי התכנון הרלוונטיים, פיתוח בשימושים מעורבים עשוי לאפשר שימושים שאינם ציבוריים בהיקף של עד כ-20% מזכויות הבנייה, בכפוף לתוכניות החלות ולסמכויות מוסדות התכנון.

פרויקט ברחובות ממחיש גישה זו. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז המרכז אישרה לאחרונה תוכנית להקמת 805 יחידות דיור לסטודנטים ולחברי סגל אקדמי, לצד כ-900 מ״ר של חזית מסחרית, בסמוך לתחנת מטרו עתידית ולתחנת רכבת ישראל.

התמונה שמאחורי הנתונים

ההזדמנות אינה מסתכמת בהגדלת מספר המיטות. המחקר של גיאוקרטוגרפיה מצביע על כך שסטודנטים מייחסים חשיבות הולכת וגוברת לאיכות סביבת המגורים, לנגישות, למחיר ולשירותים הזמינים בעת בחירת מקום מגורים.

כ-90% מהסטודנטים שהשתתפו במחקרים ממוקדים בירושלים, באזור השרון ובמרכז הארץ ייחסו חשיבות רבה לאיכות מתחם המגורים. כ-85% הדגישו את חשיבות הנגישות והקרבה ליעדים מרכזיים, וכ-80% ציינו את המחיר ואת השירותים הזמינים.

גם העדפות הדיור משתנות בין הסטודנטים. כ-45% מעדיפים דירה פרטית או דירת סטודיו, כ-24% מעדיפים לחלוק דירה עם אדם נוסף, כ-20% מעדיפים מגורים המיועדים לזוג, וכ-11% מעדיפים סידורי מגורים לשלושה אנשים.

העדפות אלה מצביעות על כך שמתכונת אחידה של מעונות לא בהכרח תענה על צורכי השוק כולו. יזמים עשויים להידרש לאזן בין פרטיות לבין חללי לימוד משותפים, חדרי כושר, מתקני כביסה, שטחי מסחר ושירותי מזון. לפי גיאוקרטוגרפיה, 85% מהסטודנטים שנשאלו מעוניינים במכבסה בשירות עצמי באזור מגוריהם.

גם החיבור לתחבורה ציבורית עשוי להרחיב את מגוון המיקומים האפשריים לפרויקטים. מתחם מגורים אינו חייב להיות צמוד לקמפוס, אם הוא מציע קישורים אמינים למוסדות אקדמיים, לאזורי תעסוקה ולמרכזים עירוניים. עם זאת, עלויות קרקע נמוכות לבדן אינן מבטיחות כדאיות כלכלית לפרויקט.

יו״ר גיאוקרטוגרפיה, ד״ר רינה דגני, מזהירה כי על יזמים לבחון את אוכלוסיית הסטודנטים שאליה הם מכוונים, את גובה שכר הדירה שביכולתה לשלם, את המוסדות שאליהם היא צריכה להגיע ואת היצע המגורים המתחרה. פרויקטים קודמים הצביעו גם על פער בין קיבולת המעונות שתוכננה או הוקצתה לה קרקע לבין מספר החדרים שהושלמו בפועל ואוכלסו.

גם האדריכלית דנית שנער, שותפה מייסדת במשרד האדריכלים כנען שנער אדריכלים, מדגישה את חשיבותם של שטחים משותפים, חללי לימוד וקשרים עם סביבת המגורים ביצירת קהילת סטודנטים אטרקטיבית.

מבט קדימה

המחסור במעונות סטודנטים בישראל עשוי ליצור הזדמנות לפיתוח נדל״ני, על רקע התרחבות ההשכלה הגבוהה והמשך התלות בדירות שכורות בשוק הפרטי בקרב סטודנטים רבים. תוספת מתוכננת של 8,000–12,000 מיטות עשויה להגדיל את ההיצע באופן משמעותי, אך מימוש הפוטנציאל יהיה תלוי באיתור קרקעות מתאימות, בקביעת דמי שכירות בני-השגה, בנגישות לתחבורה ובביצוע יעיל של הפרויקטים.

לפיכך, האתגר המרכזי אינו מסתכם בהקצאת קרקעות נוספות למעונות. נדרש ליצור פתרונות מגורים שסטודנטים יכולים להרשות לעצמם ושיבחרו להתגורר בהם, תוך הבטחה שפרויקטים מאושרים יתקדמו משלב התכנון להיצע בנוי בפועל.

האם ישראל תצליח להפוך את המחסור במעונות סטודנטים לצבר פרויקטים בני-השגה המחוברים היטב לתחבורה הציבורית, או שהפער בין הקיבולת המתוכננת למספר המיטות שיושלמו בפועל ימשיך להגביל את השוק?

לַחֲלוֹק

שתף את המאמר הזה

להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם