SKN EstateX

שוק הדיור בישראל

SKN | כוח העבודה בענף הבנייה בישראל עובר לעובדים זרים בעוד התעסוקה המקומית נחלשת

November 17, 2026 •
orshu

עובדים זרים היוו כ-26% מכוח העבודה בענף הבנייה בישראל ברבעון השני של 2026, והגיעו ל-89,000 מועסקים, בעוד שמספר העובדים הישראלים נותר מתחת לשיאו מסוף שנת 2025. הסקירה האחרונה של משרד האוצר מזהה שינוי משמעותי במבנה התעסוקה של הענף בעקבות ההגבלות על עובדים פלסטינים שהוטלו לאחר פרוץ המלחמה. על רקע היחלשות פעילות הבנייה, ירידת מחירי הדיור וגידול במלאי הדירות הבלתי מכורות, הכלכלן הראשי במשרד האוצר ממליץ לבחון מחדש את מדיניות הרחבת מכסות העובדים הזרים.

ההנחה הרווחת בציבור: יותר עובדים זרים משמעם כושר בנייה גדול יותר

הרחבת הגישה לעובדים זרים היוותה מענה חשוב לשיבוש בפעילות הבנייה לאחר אוקטובר 2023. מספר המועסקים בענף ירד לכ-235,000 ברבעון הרביעי של 2023, ירידה של כ-124,000 עובדים לעומת הרמות שלפני המלחמה. בהמשך התאוששה התעסוקה והגיעה לכ-387,000 מועסקים עד סוף 2025, כ-8% מעל הרמה שנרשמה לפני המלחמה.

עם זאת, ההתאוששות לא נמשכה באותו קצב. סך התעסוקה בענף הבנייה ירד לכ-352,000 מועסקים במהלך המחצית הראשונה של 2026, ירידה של 35,000 עובדים מהשיא. הנתונים מעידים על כך שהרחבת מאגר העובדים הזמין אינה מבטיחה בהכרח תעסוקה מתמשכת כאשר היקף פעילות הבנייה והיכולת הפיננסית של היזמים מתחילים להיחלש.

הפירוט הכלכלי: היצע העבודה עוקף את התאוששות התעסוקה המקומית

השינוי המשמעותי ביותר נוגע להרכב כוח העבודה. תעסוקת הישראלים הגיעה לכ-288,000 מועסקים בסוף 2025 לפני שירדה ל-235,000 ברבעון השני של 2026. התאוששות חלקית הביאה את הנתון לכ-264,000 ברבעון השלישי, אך התעסוקה המקומית נותרה נמוכה בכ-7% משיאה הקודם, על פי הדוח.

במקביל, תעסוקת העובדים הזרים עלתה מכ-30,000 עובדים לפני המלחמה ל-89,000 ברבעון השני של 2026. חלקם בכוח העבודה בענף הבנייה עלה מ-9% ל-26%, בעקבות הרחבת מכסות ההעסקה על ידי הממשלה מ-30,000 לכ-116,000. העובדים הפלסטינים, שהיוו כ-31% מכוח העבודה לפני המלחמה, ירדו לכ-3% ברבעון הרביעי של 2023 ועמדו על כ-6%, או 21,000 עובדים, ברבעון השני של 2026.

שעות העבודה שונות גם הן בין הקבוצות. עובדים זרים עבדו בממוצע כ-48 שעות בשבוע, בהשוואה ל-37 שעות עבור עובדים ישראלים ו-41 שעות עבור עובדים פלסטינים. נתונים אלו מצביעים על הבדלים בזמינות העבודה ובעצימות העבודה, אך אינם קובעים כי העסקת עובדים זרים דחקה באופן ישיר עובדים ישראלים ביחס של אחד לאחד.

פילוח השוק: הביקוש לבנייה הופך למגבלה נפרדת

הדוח קושר את הירידה בביקוש לעובדים במהלך 2026 לצמצום בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה במהלך הרבעונים הראשונים של השנה. הוא מצביע גם על ירידת מחירי הדיור, קשיים תזרימיים בקרב חלק מהקבלנים והכפלה של מלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות מאז 2022. תנאים אלו מעידים על כך שהביקוש לעובדים מושפע יותר ויותר מכלכלת הפרויקטים, ולא רק מזמינות העובדים.

עבור יזמים, ההבחנה הרלוונטית היא בין היכולת לגייס כוח אדם לבין היכולת הפיננסית לעמוד בלוחות זמנים של בנייה. כוח עבודה גדול יותר אינו יכול לפצות על מכירות חלשות יותר, תקבולי מזומנים מעוכבים או פרויקטים שהכנסותיהם הצפויות אינן תומכות עוד בעלויותיהם.

התמונה הנסתרת: לא ניתן להפריד את מדיניות העבודה מהיצע הדיור

המלצת משרד האוצר היא לשקול מחדש את הרחבת מספר העובדים הזרים לאור ביקוש חלש יותר באופן פוטנציאלי בענף והירידה המשמעותית בתעסוקה המקומית. הדוח אינו מספק השוואות שכר מפורטות, עלויות גיוס, נתונים פיננסיים ברמת הקבלן או פילוח תעסוקה אזורי. לפיכך, הוא אינו יכול לקבוע את ההשפעה המדויקת של מדיניות העובדים הזרים על עלויות הבנייה או על מחירי הדיור.

הסוגיה הבסיסית היא האם ענף הבנייה בישראל מתמודד עם מחסור בעובדים, מחסור בפרויקטים בעלי כדאיות כלכלית, או שניהם. אם מלאי הדירות הבלתי מכורות עולה בעוד שהתעסוקה המקומית נותרת מתחת לשיאה, האם מכסות העובדים צריכות להמשיך ולהתרחב באותו קצב כבעבר?

לַחֲלוֹק

שתף את המאמר הזה

להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם