SKN EstateX

התחדשות עירונית

SKN | ישראל בוחנת סבסוד דיור כדי לשמר את ההתחדשות העירונית על רקע היחלשות הביקוש

October 7, 2026 •
orshu

משרד הבינוי והשיכון בוחן האם ניתן לשלב סבסוד ממוקד לרוכשים זכאים בפרויקטים של התחדשות עירונית, על רקע היחלשות הביקוש לדיור והלחץ שהיא יוצרת על הכדאיות הכלכלית של פרויקטים חדשים. ההצעה משקפת מתח הולך וגובר בין מדיניות להנגשת הדיור לבין היתכנות הפרויקטים: יזמים טוענים כי ביקוש לא מספק עלול לצמצם את המכירות ולשחוק את שיעורי הרווחיות, בעוד שבממשלה אומרים כי הגידול במלאי הדירות הלא-מכורות מחזק את כוח המיקוח של הרוכשים. לכן, השאלה המדיניותית עוברת מהשאלה כיצד לתמוך במחירים לשאלה כיצד לשמר את פעילות הבנייה מבלי לתמוך באופן ישיר ברמות המחירים הקיימות.

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, אמר בכנס נדל״ן שנערך לאחרונה כי הרעיון ליצור סבסוד לרוכשים זכאים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית נמצא עדיין בשלב מוקדם, אך ראוי לבחינה. לדבריו, מנגנון כזה יכול גם לתמוך בפעילות ההתחדשות העירונית וגם לאפשר לממשלה לתת עדיפות לקבוצות כגון חיילים. ההצעה עלתה לצד דיון רחב יותר במיסוי רכישה, בדיור להשכרה לטווח ארוך ובמלאי הגדל של דירות שאינן נמכרות.

ההנחה הרווחת: התחדשות עירונית תלויה רק בתכנון ובבנייה

התחדשות עירונית נתפסת לעיתים בעיקר כבעיה תכנונית, שבה פרויקטים מתקדמים לאחר שהיזמים מקבלים את האישורים הנדרשים והבנייה הופכת לאפשרית מבחינה טכנית. המציאות הכלכלית תלויה יותר ביחס שבין עלויות הבנייה, מחירי המכירה שניתן להשיג, עלויות המימון ושיעור הרווח הצפוי ליזם. אם לא ניתן למכור את הדירות שהושלמו במחירים התומכים בעלויות הפרויקט, הגדלת יכולת התכנון אינה מתורגמת בהכרח לבנייה.

המתח הזה רלוונטי במיוחד בשווקים בפריפריה, שבהם מחירי המכירה נמוכים יותר והפער בין עלויות הפיתוח להכנסות שניתן להשיג עשוי להיות צר יותר. מנכ״ל אזורים, עדי דנה, טען כי היחלשות הביקוש יוצרת לחץ על פרויקטים של התחדשות עירונית, משום שהמגזר תלוי בהיקף מכירות מספק ובשיעור רווחיות שמאפשר את קיום הפרויקט.

הפירוק הכלכלי: סבסוד מול מדיניות מס בצד הביקוש

הדיון מתרחב גם למס הרכישה. מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ׳, תיאר את מס הרכישה על משקיעים ככלי ממשלתי לשליטה בביקוש ואמר כי היחלשות הביקוש עשויה להצדיק בחינה מחודשת של רמת המס הנוכחית. הוא העריך כי ניתן לשקול החזרת מס הרכישה על משקיעים ל-5% ו-6%, אף שהדגיש כי ההחלטה תהיה בסופו של דבר בידי הממשלה הבאה.

החישוב הפיסקלי רחב יותר מהכנסות המדינה ממס הרכישה עצמו. עסקה שהושלמה יכולה לייצר מספר מקורות הכנסה למדינה, ובהם מס רכישה, מע״מ ומסים על הכנסה הקשורים לבנייה ולפעילות הכלכלית. לכן, פרויקט שאינו יוצא לפועל עלול לצמצם מספר מקורות הכנסה ממסים. את העלות האלטרנטיבית של הסבסוד יש למדוד אפוא מול הכנסות פוטנציאליות אלה, ולא מול סכום הסבסוד בלבד.

עלויות הבנייה מוסיפות מגבלה נוספת. שמאית המקרקעין נחמה בוגין אמרה כי עלויות הבנייה עלו בלפחות 30% מאז פרוץ המלחמה, ובכך צמצמו את הכדאיות הכלכלית של פרויקטים. היא גם חלקה על הטענות שלפיהן בישראל יש 85,000 דירות שהושלמו ואינן נמכרות, וטענה כי הנתון משקף במידה רבה ספירה טכנית של היתרים וכי מספר הדירות שהושלמו ואינן נמכרות קרוב יותר ל-15,000.

פילוח השוק: מרכז, פריפריה והתחדשות עירונית

הלחץ אינו אחיד בכל רחבי ישראל. יזמים הפועלים בשווקים בפריפריה נהנים בדרך כלל ממרחב קטן יותר לספוג ירידה במחירי המכירה, משום שמחירי הדירות שניתן להשיג נמוכים יותר. בשווקים המרכזיים, מחירים גבוהים יותר יכולים לספק שיעורי רווח נומינליים גבוהים יותר, אך מלאי גדול ותחרות חזקה יותר עלולים גם הם להפעיל לחץ על המכירות. ראש חטיבת המשכנתאות במזרחי-טפחות, אבי בדלוב, ציין כי בתל אביב נרשמו ירידות מחירים על רקע היצע משמעותי, בעוד ירושלים הציגה דפוס שונה.

התחדשות עירונית שונה גם מבנייה קונבנציונלית על קרקע פנויה, משום שעל היזמים להביא בחשבון דיירים קיימים, דרישות תכנון ולוחות זמנים ארוכים לפרויקט. לכן, הכדאיות הכלכלית תלויה הן בשווי הפרויקט שהושלם והן בעלות נשיאת הפרויקט לאורך שלביו השונים.

התמונה הנסתרת: מי נושא בסופו של דבר בעלות?

סבסוד לרוכשים יכול להגדיל את כוח הקנייה האפקטיבי מבלי להפחית ישירות את עלויות הבנייה, אך הוא גם יעביר חלק מעלות העסקה למגזר הציבורי. אם הסבסוד יאפשר ליזמים לשמור על מחירים שהשוק אינו יכול לתמוך בהם ללא סיוע, המדיניות עשויה לשמר פרויקטים מבלי לפתור את פער הנגישות הבסיסי. מנגד, אם הסבסוד יופנה לרוכשים שמוגבלים מבחינה פיננסית ויהיה קשור לפרויקטים בעלי כדאיות כלכלית, הוא עשוי להשפיע על קצב מכירת הדירות מבלי לתמוך באופן רחב במחירים.

השאלה המרכזית היא האם ישראל צריכה להשתמש בכספי ציבור כדי לשקם את הביקוש להתחדשות עירונית, או שמא הביקוש החלש משקף דווקא מצב שבו חלק מהפרויקטים כבר אינם כדאיים מבחינה כלכלית בעלויות הבנייה ובמחירי השוק הנוכחיים.

לַחֲלוֹק

שתף את המאמר הזה

להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם